מצדה

מצדה – 1971
רכבל בראש ההר
על מנת להקים את הרכבל היה צורך לרתום את תושבת תוף הכבל אל הסלע – באמצעות עוגנים קבועים. פרט לקושי הכרוך בקידוח בתוך סלע דולומיטי קשה, הייתה בעיה מסובכת: כיצד להעביר את מכונת הקידוח, החומרים וציוד- אל פסגת ההר. המכונה פורקה לרכיביה, אשר נישאו בידי המפעילים במעלה שביל הנחש לפסגה – שם היא הורכבה מחדש. באותה צורה הועברו ציוד – העזר והחומרים. לאחר הביצוע פורקה המכונה והורדה מההר באותה דרך. בצורה דומה בוצע בסיס לאנטנה בפסגת סנטה קתרינה, אולם השינוע נעשה בעזרת מסוק. הקידוח בוצע בגרניט קשה בעזרת קידוח יהלום. דפנות הקידוח חוספסו באמצעות פיצוצים מכוונים על-מנת ליצור חיכוך מוגבר והידבקות מרבית בין העוגן ודופן הקידוח.
בנית התחנה העליונה רכבל מצדה 1998
פרוייקט יוצא דופן במורכבות ההנדסית שלו, שמעטים כמוהו בוצעו בעולם.
חברת ליפסקר, אשר ביצעה בשנת 1971 את העוגנים לרתימת הרכבל הראשון במצדה, נטלה על עצמה את בניית התחנה לרכבל החדש. במסגרת פרוייקט זה, תוכנן לרתום את הרכבל אל הסלע, באמצעות 12 עוגנים קבועים בעלי עומס התנגדות של 150 טון כ"א. אורך העוגנים תוכנן ל-45 מ"א ומיקומם נקבע בתחום המדרון התלול כ-15 מטר מתחת לחומות שעל הרכס.

האתר התאפיין בתנאי שטח קשים במיוחד:
• מדרון תלול המורכב מסלע דולומיטי שבור.
• גובה רב.
• חוסר דרכי גישה.
בנוסף לכך, נדרשה שמירה קפדנית על הנוף והעתיקות במקום.
1. בגלל קשיי הגישה לנקודות הקידוח והיציקה, החברה הכינה במיוחד מערכות קידוח שפורקו לאלמנטים קטנים, אשר הועלו על ההר והורכבו שם מחדש. יחידות הכוח חוברו באמצעות צנרת ארוכה למערכות הקדוח. הקידוחים והשינוע בכל המפלסים בוצעו תוך פירוק מערכות הקידוח והרכבתן מחדש לקראת הפעלתן בנקודות הבאות.
2. החל ממפלס העוגנים הראשיים נבנתה קונסטרוקציית פלדה, אשר עליה חוברו מערכות קידוח כבדות יותר ובוצעו עוגנים לעומקים 45, 40, 25, 20 מטר. העוגנים הוכנסו לתוך הקידוחים באמצעות מערכת שינוע מיוחדת שהותקנה לצורך זה.
3. עבודות החציבה במדרון ובבסיס היסוד לתחנה בוצעו ידנית בתנאים קשים, כשהעובדים מחוברים בחגורות בטיחות לצלע ההר. רק בשלב הסופי, כשנוצר משטח עבודה, ניתן היה להשתמש בציוד מכני קטן ממדים.
יציקות הבטון בוצעו במנות קטנות בעזרת רכבל משא שהעביר בדודים של 1 מ"ק את הבטון ממפלס שלרגלי ההר, שלידו עמדו מערבלי הבטון. היציקות בוצעו במנות קטנות בעשרות נקודות על פני ההר ובמפלסים שונים. באותה שיטה בוצעה יציקת 320 מ"ק בטון, במשך 6 ימים ביסוד התחנה.

הגנת המדרון
בשלב מוקדם לבניית התחנה, היה הכרח להגן על מדרון ההר כולו באמצעות מערכת עוגנים וברגיי סלע וזאת מחשש למפולות.
לצורך זה נדרשה הערכות מוקדמת שכללה:
1. פריסת רשת הגנה מהפסגה עד תחתית המדרון (מחשש להידרדרות אבנים).
2. הרכבת מערכת המורכבת מפיגומים תלויים להולכי רגל, מלמעלה עד תחתית המפלס שנועד ליסוד התחנה.
על מנת שלא להעמיס את כובד משקלן של מכונות הקידוח על הפיגומים התלויים, פותחה שיטה מיוחדת שבאמצעותה ניתן היה לחבר אל הסלע פלטות בטון. פלטות אלו אפשרו את היצמדותן הקונזולית של 3 מכונות קדוח שפעלו בו-זמנית בהתקנת מערכת ברגיי סלע ועוגנים באורכים 15,12,4 מטר. בדרך זו בוצעו כ- 150 עוגנים וברגיי סלע.